פרטים
הדפסה

חוזר סוף שנת המס 2017 עמותות

פרק א' – היערכות לקראת תום השנה

1. ספירת המזומנים, שיקים ושוברי אשראי

יש לערוך ספירת קופה בתאריך 31 בדצמבר ולהכין רשימה הכוללת פירוט של כל השיקים הדחויים, השטרות והמזומנים שימצאו בקופתכם בסוף יום העסקים האחרון של שנת המס, כאשר הרשימה תכלול את הפרטים הבאים: מספר השיק או השטר, מועד הפירעון והסכום. יש להכין רשימות נפרדות של השיקים לביטחון שניתנו או שנמסרו, שיקים לניכיון בבנק ושיקים שחזרו של חייבים. יש לציין על גבי הרשימה את תאריך הספירה, שם העמותה ושמות הסופרים. יש להעביר אלינו רשימה זו כשהיא חתומה ע"י עורכי הספירה. מומלץ להפקיד בבנק ביום האחרון לפעילות העסק בשנת המס או מיד לאחריו את כל יתרת הכספים הנמצאת בקופתכם.

2. תרומות מעל 20,000 ש"ח

בהתאם להנחיות רשם העמותות, יש לרשום בביאור לדוחות הכספיים או ברשימה נפרדת, את רשימת האנשים שתרמו לעמותה סכום העולה על 20,000 ₪ לשנה, אלא אם ניתן אישור מיוחד מרשם העמותות לא לפרסם את שמות התורמים. כיום ניתן לתת את הפירוט הנ"ל בדוח המילולי המעודכן כפי שמופיע באתר של רשם העמותות 

(מצ"ב קישור לבקשה לשמירת חיסיון פרטי התורמים). מומלץ להיערך בהתאם על מנת להקל על איסוף המידע.

3. כלי רכב

א. בסוף שנת המס יש לערוך רשימה של כלי הרכב הנמצאים ברשות העמותה (כולל אלו שבליסינג, או בבעלות אחרת) כולל מספר הרישוי שלהם ואת הק"מ שצברו לפי מד הספידומטר ליום  1.12.17 ולהעבירה למשרדנו. יודגש, כי החל משנת 2008 חישוב הוצאות עודפות לרכב פרטי, אינו מושפע ממספר הקילומטרים שנסע הרכב. עם זאת, קיימת דרישה בתקנות לרישום כאמור. 
ב. מומלץ מאוד לפתוח בהנהלת החשבונות כרטסות נפרדות להוצאות של כל רכב ע"מ שניתן יהיה לייחס בקלות בבקשות תמיכה, דוחות ביצוע ובדוחות הכספיים את הוצאות רכב לפעילות המתאימה.

4. חובת דיווח מע"מ מקוון

מלכ"רים שמחזורם השנתי בשנת המס הקודמת לשנת המס שחלפה (2016) עולה על 20,000,000 ₪ חייבים בדיווח מקוון למע"מ.

5. דיווח על הוצאות עודפות וזקיפת שווי מס נאות

לקראת תום שנת המס מומלץ לבדוק האם נזקף, שווי מס נאות לעובדים שקבלו טובת הנאה כדוגמת רכב צמוד, מכשיר נייד. בנוסף, יש להשלים את הדיווח על הוצאות עודפות ולשלם מקדמות בהתאם לגבי הוצאות עודפות, כגון:כיבודים במשרד, מתנות לעובדים ועוד.
הוראות מס הכנסה לגבי הסכום הנחשב כהוצאה עודפת וכן לגבי הסכום אותו צריך לזקוף כשווי הכנסה לעובדים מתעדכנות משנה לשנה ולכן יש לבדוק בתחילת כל שנה מחדש.

פרק ב' - עדכוני רשם העמותות וניהול תקין

1. חידושים צפויים בדוח המילולי

נוסח מעודכן לטופס הדוח המילולי החדש לעמותה וחל"צ, לאחר בחינת הערות הציבור מוצע כחלק מתיקון לתקנות העמותה, אשר הדיון בו צפוי להתקיים בוועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת בקרוב. לעיון בנוסח התיקון המוצע

2. עדכונים בהנחיות להתנהלות עמותות

להלן הנושאים שהורחבו וקיבלו מענה בעדכון האחרון:
• הנחיות לעניין כפיפות המבקר הפנימי ודיון בממצאיו.
• פעילות עסקית - הוספת התייחסות כי במקרים בהם עמותה פועלת באופן הדוק לצד גוף מלכ"רי אחר המקדם מטרות ציבוריות, כאשר מטרותיה של העמותה כרוכות במטרותיו של הגוף האחר, יתכן כי הפעילות העסקית תהיה מותרת, גם אם היא מהווה את עיקר פעילותה של העמותה.
• עמותות בניה - החל מיום 1.1.17 לא ניתן להגיש בקשות לרישום עמותות/חל"צ בניה, וככל שיוגשו בקשות כאמור הן יסורבו בנימוק שמדובר בפעילות שעיקרה עסקית. באפשרות המבקשים להתאגד בדרכים אחרות המעוגנות בדין.
• גמ"ח - עמותות שמנהלות פעילות בנקאית יכולות לקבל אישור ניהול תקין זמני.
• הרחבת חובת גילוי לגבי מי שנתמך מישות מדינית זרה.

לעיקרי השינויים בהנחיות להתנהלות עמותות – לחץ כאן
לחוברת ההנחיות המלאה - לחץ כאן

3. חוברת הנחיות חדשה להתנהלות הקדשות

רשם ההקדשות ברשות התאגידים גיבש בכתב את ההנחיות להתנהלות הקדשות בהתאם לחוק הנאמנות, התקנות והפסיקה. לחוברת ההנחיות – לחץ כאן

4. ביקורות עומק

רשם העמותות מבצע ביקורות עומק בעמותות ובחברות לתועלת הציבור, בהתאם למדיניות ביקורת שקבע. ככלל, ביקורות העומק נערכות בעמותות בעלות מחזור כספי העולה על מיליון ₪ אך יתכנו מקרים בהם תיערך ביקורת עומק גם בעמותות עם מחזור כספי נמוך יותר. מכל מקום, רשם העמותות עורך ביקורות מסוגים שונים בעמותות שונות, ללא קשר למחזור הכספי שלהן. הביקורות נערכות הן כחלק מהטיפול השוטף בעמותות והן בעקבות מידע המעלה חשש להתנהלות בלתי תקינה. יצוין כי בעמותות נתמכות, החשב הכללי מבצע אף הוא ביקורות עומק כדי לוודא שכספי התמיכות שימשו לייעודם. רשם העמותות מתאם עם החשב הכללי את תכנית העבודה, כך שבמהלך שלש שנים עוקבות תבוצע לכל היותר ביקורת עומק אחת בעמותה, אלא אם כן קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות עריכת ביקורת נוספת. דהיינו, בנסיבות רגילות, לא יתחיל הרשם בביקורת עומק בעמותה אם הסתיימה בה ביקורת עומק מטעם החשב הכללי במהלך שלש השנים האחרונות. לרשימת הנושאים הנבדקים בביקורות עומק כפי שפורסמה ע"י הרשם לחץ כאן. אנו ממליצים לקרוא את ההנחיות להתנהלות עמותות. מצורף לעיונכם נוסח מעודכן של חוברת ההנחיות כפי שפורסמה ע"י רשם העמותות. לקריאת החוברת לחץ כאן.
לתשומת ליבכם, בחוברת יש הפרדה בהוראות בין עמותה שרוצה ניהול תקין לבין עמותה שלא נזקקת לניהול תקין לדוגמה בנושא תשלומים במזומן ועוד.נדגיש כי, בין אם מדובר בעמותה שמעוניינת באישור ניהול תקין ובין אם מדובר בעמותה שאינה זקוקה לאישור ניהול תקין, התנהלות העמותה בהתאם להוראות הרשומות בחוברת תמנע בעיות בעתיד. מרבית הביקורות מטעם הרשם מתמקדות יותר בהתנהלות השוטפת של העמותה ופחות בתחום החשבונאי. במסגרת ביקורת הדוחות הכספיים רואה החשבון לא תמיד מודע לצורת ההתנהלות השוטפת. בנוסף, הביקורת נערכת לאחר תום שנת המס ולכן חשוב מאוד שההתנהלות השוטפת תיעשה בצורה תקינה בהתאם לנ"ל. נשמח לעמוד לרשותכם להתייעצות ככל שיידרש.

5. ביקורת שטח

רשם העמותות מבצע ביקורות שטח פתאומיות. מדובר בביקורות שנעשות ע"י עובדי הרשם ולא על ידי משרדי רואי חשבון. העובדים מגיעים לשטח ודורשים מסמכים והבהרות. ביקורת זו נערכת לרוב בהקשר של תלונה או ביקורת תיקון ליקויים.

6. אישור ניהול תקין

מומלץ להגיש בזמן את המסמכים הנדרשים לצורך קבלת אישור ניהול תקין מרשם העמותות כדי למנוע עיכוב בהוצאת האישור. הטיפול במתן אישורי ניהול תקין במשרדי רשם העמותות נעשה לפי התאריך בו הוגשו המסמכים לרשם העמותות. עמותות שיגישו את המסמכים באיחור, הוצאת האישור שלהן עלולה להתעכב והסיכויים לזרז את הטיפול הינם קלושים. על פי חוק העמותות, המועד להגשת דוחות כספיים הינו 30 ליוני בשנה העוקבת. עם זאת, קבע רשם העמותות הסדר אורכות הנוגע לעמותות הזקוקות לאישור ניהול תקין ואשר הדוח הכספי שלהן מבוקר ע"י רואה חשבון. למידע בנושא אישור ניהול תקין לעמותה, ניתן לפנות לרשם העמותות בטלפון: 1-700-70-60-44 ניתן גם לברר סטטוס ניהול תקין באמצעות שם או מספר העמותה, באתר של רשם העמותות. לנוחיותכם רצ"ב קישור

7. שינו שם, מטרות ותקנון 

רשם העמותות הוציאו לאור חוברת הכוללת הנחיות אשר נועדו לסייע בידי כל מי המבקש לרשום עמותה חדשה או לשנות את שמה, מטרותיה או תקנונה של עמותה לאחר רישומה. החוברת כוללת הסברים מפורטים ביחס להוראות החוק, ודוגמאות שנועדו להמחיש את יישומן של הוראות החוק בידי הרשם. כמו כן, החוברת כוללת פירוט לגבי ההיבטים המהותיים שנבדקים במסגרת בקשות לשינויים הנ"ל. אנו ממליצים לקרוא את החוברת לפני ביצוע השינויים הללולקריאת החוברת לחץ כאן.

8. צבירת עודפים

א. רשם העמותות - עמותה המעוניינת באישור ניהול תקין לא תורשה לצבור, באופן לא סביר, נכסים או הון לתקופה ממושכת מבלי להשקיעם בקידום מטרות קונקרטיות או מבלי שיש לה תכנית עדכנית מעשית ויעילה לשימוש בכספים אלו לצורך קידום מטרותיה.
איסור צבירת עודפים נובע בין היתר מתכלית העמותה לפעול לקידום מטרותיה, ומהנחת היסוד שתורמים או גופים אחרים העבירו כספים לעמותה לצורך קידום ישיר של מטרותיה תורך זמן סביר. צבירת עודפים בהיקפים כספיים משמעותיים, לדוגמא סכומים שמהווים מעל 200% מהמחזור, במשך שלוש שנים רצופות, תחשב כתקינה רק כאשר קיים הסבר שיצדיק זאת, מלווה באסמכתאות רלוונטיות (כגון הסכמת תורם). עמותה שצברה עודפים משמעותיים (שאינם מוגבלים) ביחס למחזור פעולותיה אחראית להכין ולבצע תכנית מפורטת לניצול העודפים במסגרת קידום מעשי ויעיל של מטרות העמותה והמטרות לשמן ניתנו כספים אלו בטווח הזמן הנראה לעין. נציין, כי רשם העמותות עוקב באופן מעשי אחר יישום התוכנית באמצעות רואי חשבון מטעמו.
ב. החשכ"ל (נוהל להגשת בקשות תמיכה) - לא תאושר תמיכה למוסד ציבור אשר בדו"ח הכספי המבוקר האחרון שלו נרשמה, לפי כללי חשבונאות מקובלים, יתרת נכסים נטו לשימוש לפעילויות שלא יועדו, בשיעור של מעל 100% ממחזור הכנסותיו השנתי לפי אותו דו"ח כספי.
ג. נציבות מס הכנסה (לצורך סעיף 46) – בכפוף למדיניות שנקבעת בנושא זה ע"י החשכ"ל.

9. הלוואות והתקשרויות

א. הלוואות – יש לוודא שכאשר העמותה לוקחת/נותנת הלוואות היא עורכת הסכם עם הלווה/מלווה, הנושא את שמה וחתום ע"י נציגיה. גם כאשר אין זמן פירעון יש לערוך הסכם הלוואה. מתן הלוואות יכול להיעשות רק אם הוא כלול במטרות העמותה.
עמותה תהא רשאית לתת הלוואות לעובדיה בתנאי שתנאי ההלוואה סבירים, ובהתאם למקובל בשוק לעניין הלוואה של מעביד לעובד. עמותה אינה רשאית לתת הלוואות לחבריה שאינם עובדים בה.
ב. בכל התקשרות עם עמותה אחרת הנובעת מקבלת שירותים הדדיים, יש לחתום על הסכם בין העמותות המפרט את יחסי הגומלין בין העמותות, כך שניתן להיווכח לאיזה צורך מועברים הכספים.

10. ניגוד עניינים

• יש לוודא שמורשי החתימה בעמותה לא יהיו קרובי משפחה מדרגה ראשונה, אלא אם קיים לפחות מורשה חתימה נוסף שחתימתו חובה.
• לא יועסקו בעמותה בשכר יותר מ- 10% עובדים שהם קרובי משפחה של חברי ועד, וכן לא ישולם למעלה מ- 10% מהשכר המשולם על ידי העמותה לקרובי משפחה כאמור, למעט מקרים חריגים בהם אופי העמותה יצדיק חריגה מכלל זה. במקרים כאלו מומלץ לפנות לרשם העמותות לקבלת אישור מראש.
• אין להעסיק בעמותה קרובי משפחה של חברי ועדת ביקורת או הגוף המבקר.
• רב חברי הועד או חברי ועדת הביקורת לא יהיו קרובי משפחה ביניהם.
• עמותה המוכרת כמוסד ציבורי לפי סעיף 46 או מעוניינת לקבל סעיף 46, לא יכולה להעסיק עובד או נותן שירותים שהוא קרוב משפחה של נושא משרה בכירה או חבר וועד ללא אישור הנציבות מראש.

11. שימוש בכרטיסי אשראי

שימוש בכרטיס אשראי ע"י עמותה מהווה בעיה מכיוון שאינו מאפשר חתימה ע"י שני מורשי חתימה כנדרש, ולפיכך, פוגע בבקרה על ההתנהלות הכספית. רשם העמותות מתיר את השימוש בכרטיס אשראי בכפוף לאחד התנאים הבאים:
א. העמותה משתמשת בכרטיס אשראי המוגבל לסכום המותר לשימוש כקופה קטנה, ומשתמשת בו לצורך הוצאות המותרות במסגרת קופה קטנה בלבד. כוונת הרשם לכרטיס הכולל בתוכו מגבלה על סך ההוצאה החד פעמית או החודשית.
ב. כרטיס אשראי שהתשלום בו כפוף לקיומה של יתרה כספית בחשבון ייעודי שנפתח לצורך השימוש בכרטיס זה. השימוש בכרטיס מסוג זה יהיה כפוף להעברת כספים לחשבון הייעודי בהוראה חתומה ע"י שני מורשי חתימה, לצורך הוצאה מסוימת בציון מטרת העברה. שימוש בכרטיס כאמור ייעשה במקרים בהם קיים קושי לביצוע התשלום בדרך אחרת. כגון, לצורך ביצוע תשלומים באינטרנט, הוצאות הנגרמות במסגרת נסיעה לחו"ל וכיוצ"ב.

12. תשלום גמול לחבר ועד, ליו"ר הועד ולחברי ועדת הביקורת

בתקנות העמותות (גמול ליושב ראש ועד, לחבר ועד ולחבר ועדת ביקורת בעמותה), התשס"ט-2009 נקבעו כללים באשר לתקרת התשלום שהאסיפה הכללית רשאית לאשר ליו"ר הועד, חבר ועד או חברי ועדת ביקורת עבור השתתפות בפועל בישיבות והחזר הוצאות. השכר המשולם לחברי הוועד או ועדת הביקורת כולל כיסוי של כל ההוצאות בהקשר להשתתפות בישיבה. במקרים מסוימים רשאית העמותה לשלם החזר הוצאות השתתפות בישיבה בנוסף לגמול עבור השתתפות בישיבה או לגמול שנתי ליו"ר הועד.

13. אחריות חברי ועד ונושאי משרה

חוק העמותות, התש"ם - 1980 (להלן - חוק העמותות) אינו מגדיר כלל מיהו "נושא משרה" ואינו מגדיר בצורה ברורה את אחריות חברי הוועד המנהל, אלא נוקט באמירה כללית לפיה "על חברי הוועד לפעול לטובת העמותה במסגרת מטרותיה ובהתאם לתקנון ולהחלטות האסיפה הכללית". לעומת זה, חוק החברות, תשנ"ט-1999 (על תיקוניו) (להלן - חוק החברות) מגדיר היטב מיהו נושא משרה ומה אחריותו. בהעדר הוראות מתאימות בחוק העמותות לגבי אחריות חברי הוועד - החילה פסיקת בתי המשפט בישראל את הוראות חוק החברות בעניין אחריות וחבות נושאי משרה בחברה גם על חברי ועד מנהל בעמותה. הגדרת "נושא משרה" לפי חוק החברות - מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי;

להלן החובות החלים על נושא משרה על פי חוק החברות (בהתייחסות לדירקטורים בחברות לתועלת הציבור - והמקבילים להם - חברי הוועד המנהל בעמותות):

א. חובת זהירות - חובה המוטלת על נושא משרה לפעול ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה נקיטה באמצעים סבירים לקבלת כל המידע הנדרש על הפעילות והפעולות המובאות לאישורו או לצורך פעולה הנעשית על ידו.
ב. חובת אמונים - חובה המוטלת על נושא משרה לנהוג בתום לב ולפעול לטובת העמותה או החברה לתועלת הציבור, לפי העניין, תוך הימנעות מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו לבין תפקידיו האחרים או ענייניו האישיים; הימנעות מתחרות עם הארגון בו הוא מכהן כנושא משרה; הימנעות מניצול הזדמנויות עסקיות של הארגון להשגת טובת הנאה אישית ובצד כל אלה חובת גילוי כלפי הארגון.

בהקשר זה יש להדגיש כי חבר ועד או חבר דירקטוריון שמונה לתפקידו מטעם צד ג' כלשהו (תאגיד אחר או בעל עניין אחר) חייב לפעול אך ורק לטובת הארגון בו הוא מכהן כדירקטור ולא לשקול את טובת שולחו. בנוסף לחובות המנויים בחוק החברות, קובעים חוק העמותות וחוק החברות חובות נוספים על חברי ועד מנהל ודירקטורים של ארגונים מלכ"רים בשל האופי המיוחד של ארגונים אלה ובכללם:
• חובות ואחריות הקשורים לניהול התקין של הארגונים: רישום, דיווח, זכויות עיון, כינוס אסיפה כללית על פי דרישת חלק מהחברים וכו'.
• אחריות אישית לפעילות החורגת ממטרות הארגון.
• אחריות למניעת חלוקת רווחים אסורה ולהעברת נכסים בלתי תקינה.
• אחריות לתשלום שכר מעבר למותר.

חשוב להיות ערים לכך שחוק העמותות וחוק החברות אינם החוקים היחידים המטילים אחריות על נושאי משרה בתאגיד. הוראות הדין הכללי חלות גם הן על נושאי המשרה. נושא משרה אינו יכול "להסתתר" אחרי "האישיות המשפטית" הנפרדת של התאגיד בו הוא מכהן ואינו יכול לבצע בשם העמותה או החברה לתועלת הציבור עבירות ולהרחיק עצמו מהן. נציין עוד כי גם נושא משרה בהתנדבות, נחשב נושא משרה ומחויב לאחריות כנ"ל . הוראות חוק העונשין התשל"ז-1977 קובעות שורה של עבירות של נושאי משרה ובכללן: רישום כוזב במסמכי תאגיד; עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד; אי גילוי מידע ופרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד; ועוד שורה של עבירות. גם חוקים אחרים, כדוגמת: פקודת מס הכנסה, חוק התכנון והבניה וחוקים אחרים מטילים אחריות אישית על נושאי משרה, בנסיבות הקבועות בהוראות חוקים אלה. לקריאה נוספת בעניין אחריות מנהל בשכר בעמותה לחץ כאן .

האמור לעיל נותן תמונה כללית לגבי חובות והאחריות המוטלים על נושאי משרה בעמותה ובחברה לתועלת הציבור. יחד עם זאת, ראוי לציין ולקבוע כי כל עוד נושא המשרה פועל באופן סביר, תוך הקדשת הזמן והעבודה הנדרשים לשם מילוי תפקידו, ועושה כן בתום לב וללא ניגוד עניינים, תוך קיום הוראות החוק - הוא ייחשב לנושא משרה שמילא תפקידו כראוי.

14. קנסות מנהליים

תקנות העבירות המנהלתיות (קנס מנהלי—עמותות), התשס"ד – 2004, קובעות כי עבירות שונות המוגדרות בסעיף 64 א' לחוק העמותות יוגדרו כעבירות מנהליות ויוטל על פי תקנות אלו קנס מנהלי בסכום שבין 1,000 ל- 2,000 ₪. כמפורט בסעיף 64 א' לחוק העמותות, קנס כאמור יכול שיוטל בגין אי ניהול פנקס חברים, פנקס חברי ועד ופנקסי חשבונות, בגין אי קיום אסיפה כללית כנדרש בסעיף 20(א) לחוק, בגין אי רישום פרוטוקול לאסיפה כללית, אי מתן זכות עיון במסמכי העמותה למורשים לכך, אי הגשת מסמכים לרשם העמותות כנדרש בסעיף 38 לחוק העמותות (דוחות כספיים ומסמכים נלווים) ובמועדים שנקבעו לכך בחוק וכו'. רשם העמותות עשוי להטיל קנסות מנהליים, בגין הפרת החובות המפורטות לעיל, הן על עמותות והן על חברי ועד שאחראים להפרת החובות. יחד עם זאת, על אף האמור לעיל, לא ידוע לנו עד כה כי הרשם אכן הטיל קנסות כאמור.

15. תכנית הבראה

כאשר קיימים ליקויים בתפקוד העמותה, המצדיקים אי מתן אישור ניהול תקין, מינוי חוקר, או הגשת בקשת פירוק, אולם העמותה מביעה נכונות לתיקון הליקויים, ונמצא כי אכן ניתן לתקנם, ישקול רשם העמותות מתן הזדמנות לעמותה לתקן הליקויים במסגרת "תכנית הבראה"."תכנית הבראה" כוללת התחייבות של העמותה לפעול בהתאם לדרישות הרשם, כאשר בכפוף לכך, יינתן לעמותה אישור ניהול תקין או אישור מיוחד במסגרת תוכנית הבראה, אשר יבוטל אם העמותה לא תעמוד בתנאי התוכנית. דוגמא לליקוי המצדיק תכנית הבראה היא גירעון כספי גדול (גרעון העלול לסכן את המשך פעילות העמותה כעסק חי, לדוגמא אם הגרעון המצטבר מפעילויות עולה על 50% מסך ההכנסות של העמותה לאותה שנה). על העמותה להכין תכנית לחיסול הגירעון הכוללת התייחסות לתקציב המתוכנן, מקורות צפויים ומועדים ספציפיים. המעקב יתבצע על ידי רואה חשבון מטעם הרשם אשר יבדוק מאזני בוחן רבעוניים כדי לוודא שהעמותה עומדת בתכנית. נציין, כי גופים הנתמכים ע"י המדינה חשופים לבדיקה דקדקנית יותר מטעם החשב הכללי.

16. קיום נהלים בכתב

על עמותה המקיימת פעילות משמעותית בתחום מסוים, לדאוג לקיומם של נהלים מקצועיים ומפורטים בכתב, המסבירים את הפעילות האמורה.

17. הגשת מסמכים לרשם

עמותות נדרשות להגיש לרשם העמותות דיווחים על גבי טפסים מקוונים כפי שמופיעים באתר רשם העמותות, ובנוסף להגיש לרשם פלט חתום ע"י שני חברי וועד בחתימות מקוריות. התקנות כוללות דיווחים לעניין שינוי שם, מטרות ותקנון, החלטות אסיפה כללית לעניין מינוי הועד, ועדת ביקורת, שינוי מען, הגשת תביעות האסיפה כללית לענין פירוק מרצון ועוד.

18. רישום נכסי עמותה
עמותה רשאית לרכוש רכב לשימושה לצורך קידום מטרותיה. הרכב ירשם על שם העמותה בלבד. השיקולים והקריטריונים לבחירת הרכב יהיו שיקולים סבירים תוך התייחסות, בין היתר, לעלות הרכישה והאחזקה של הרכב ובהתאם לסוג העמותה, אופי הפעילות והיקפה, והמחזור הכספי שלה. לגבי רכבים השייכים לעמותה ואשר נרשמו בעבר (ספטמבר 2010) על שם גורם אחר אין חובה להעביר את הרכב על שם העמותה מקום שהדבר עלול לגרום לירידת ערך הרכב באופן משמעותי, אך חובה לשעבד את הרכב לטובת העמותה.

19. עדכונים מרשם העמותות

רשם העמותות מפרסם חדשות ועדכונים מקצועיים באתר האינטרנט שלו בנוסף, רשם העמותות מפרסם 'שאלות ותשובות' במגוון נושאים הקשורים לפעילות העמותה

20. גיידסטאר

באתר גיידסטאר תוכלו למצוא פרופיל של כל אחת ואחת מ-30,000 העמותות הרשומות במדינת ישראל . אתר גיידסטאר ישראל מכיל מידע שמתקבל מרשם העמותות על כל עמותה בארץ, ובכך הופך להיות המקום הראשון לחיפוש מידע על ארגונים חברתיים ועמותות בכלל בישראל. תורמים, מתנדבים ומקבלי שירותים יגיעו לצומת המשמעותי הזה כדי למצוא ארגונים לתמוך בהם או להיעזר בהם. לכן, כל ארגון שמעוניין שימצאו אותו, שישמעו עליו ושיקראו עליו – מוזמן להיכנס לאתר ולעצב את הפרופיל שלו כך שישרת אותו נאמנה.לחץ לקישור האתר 

פרק ג' מס הכנסה ודיני עבודה

1. רכב תפעולי

1. רכב תפעולי (מאגר) הינו רכב המשמש לעבודה בלבד ללא שימוש פרטי כאשר בסוף היום הרכב חונה במקום העבודה ולכן ניתן להכיר בכל הוצאותיו. חובת ההוכחה שהרכב הוא תפעולי מוטלת על הנישום.
2. לפי פסקי דין שהתפרסמו בנושא, נראה כי יש קושי בהכרה ברכב כרכב תפעולי ולא מספיקה הצהרה בלבד. עליכם לקחת זאת בחשבון כאשר אתם מגדירים רכב כרכב תפעולי כדי שתוכלו להוכיח זאת בבוא העת.
3. רשות המיסים פרסמה הקלות במקרים של שימוש חד פעמי ברכבי מאגר ע"י העובדים. לחוזר רשות המיסים לחץ כאן.
מצ"ב קישור להנחיות שפרסמנו באתר המשרד בקשר לרכב תפעולי: מיסוי טובת הנאה בגין שימוש ברכב

2. זקיפת שווי שימוש ברכב

בעסקים רבים נהוג לתת לעובד רכב לשימושו, כאשר המעסיק משלם את הוצאות הרכב. מכיוון שבדרך כלל העובד לוקח את הרכב לביתו בסיום העבודה ומשתמש בו גם לשימושו הפרטי, ולא רק לצורך העבודה, נקבע בחוק כי יש לזקוף לעובד במשכורתו "שווי שימוש ברכב" המהווה הכנסה רעיונית בגין חלק השימוש הפרטי. מס הכנסה רואה בחלק השימוש הפרטי כהטבה שניתנת מאת המעסיק לעובדו ולכן יש להוסיף הכנסה רעיונית למשכורת העובד בגובה הטבה זו ועל העובד לשלם עליה מיסים וזאת גם כאשר רוב השימוש ברכב הינו לצורך העבודה.יש לשים לב לעדכן כל שנה את שווי הרכב, גם אם הרכב לא השתנה.
מצ"ב קישור להנחיות שפרסמנו בקשר לחישוב שווי השימוש ברכב : מיסוי טובת הנאה בגין שימוש ברכב

3. אישור לניכוי מס במקור
מומלץ לעקוב אחרי התאריך בו פג התוקף לאישור לניכוי מס במקור, כדי שתוכלו לפנות אלינו מראש בבקשה להוצאת אישור חדש.

4. ניכוי מס במקור מספקים

לגבי תשלומים שחלה לגביהם חובת ניכוי מס במקור, יש לפנות לכל הספקים ונותני השירותים ולקבל מהם אישורים תקפים על ניכוי מס במקור ולנכות מס בהתאם למופיע באישור. לתשומת לב, על עמותה המשלמת דמי שכירות לקבל מהמשכיר אישור תקף על ניכוי מס במקור, כאשר על האישור צריך להיות רשום במפורש שהוא כולל דמי שכירות. משכיר אשר לא ימציא אישור כאמור, יש לנכות מס במקור מתשלום השכירות בשיעור 35%.

5. דיווח על רווח הון

יש לדווח למס הכנסה על מכירת נכס תוך 30 יום מיום המכירה. חובת הדיווח חלה גם אם נוצר הפסד הון מהמכירה.

6. אירוח אורחים מחול

כיבודים מחוץ למקום העבודה, גם עבור ספקים ולקוחות , אינם מוכרים כהוצאה למס הכנסה ואין אפשרות לתבוע בגינם את מס התשומות. שונה מכך, הכרה בהוצאות אירוח אורחים מחו"ל. הוצאות סבירות בגין אירוח אורחים מחו"ל יותרו לניכוי ולקיזוז מע"מ באם נוהל לגביהן רישום הכולל את שם האורח וארץ מוצאו, מספר ימי האירוח ונסיבותיו, הקשר למוסד וסכום ההוצאות.

7. שווי הסעה מרוכזת המאורגנת ע"י המעביד

עפ"י סעיף 9(20) לפקודת מס הכנסה, שוויה של נסיעת העובד מביתו למקום העבודה וחזרה בהסעה מרוכזת המאורגנת וממומנת בידי המעביד פטורה ממס, ובתנאי שההסעה הכרחית בשל תנאי העבודה ומיקומו של מקום העבודה.
על כל מעביד אשר עומד בתנאי הסעיף ובכללים שפורסמו מכוחו, להודיע ע"כ לפקיד השומה ובכך לפטור את עובדיו מזקיפת שווי הכנסה בגין ההסעה. ההודעה תכלול פרטים לגבי מקום העבודה, אמצעי התחבורה, קווי התחבורה הציבורית והשעות בהן היא פועלת, מסלולי ההסעה והשעות בהן תופעל ההסעה.
לטיפול בהודעה למס הכנסה ניתן לפנות למשרדנו.

8. ביטוח לאומי

א. תיאום דמי ביטוח לאומי מראש

עובד המועסק ע"י שני מעסיקים ויותר - המעסיק המשני מנכה דמי ביטוח בשיעור מלא מכל שכרו של העובד, אלא אם העובד המציא למעסיק אישור על ניכוי דמי ביטוח בשיעור שונה (תיאום דמי ביטוח). האישור על ניכוי בשיעור שונה ניתן בעבור המעסיק המשני (לרבות בעבור משלם פנסיה מוקדמת) במקרים הבאים:
א. הכנסת העובד אצל המעסיק העיקרי נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע במשק.
ב. לעובד שכיר יש גם הכנסה מפנסיה מוקדמת, ושכרו נמוך מ-60% מהשכר הממוצע במשק.
ג. הכנסתו של העובד (אצל מעסיק אחד או יותר) עולה על ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח.
ד. העובד השכיר מקבל פנסיה מוקדמת וסך כל השכר והפנסיה שלו גבוה מההכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לאומי.
ה. למבוטח שני מקורות הכנסה או יותר שהם פנסיה מוקדמת, ובאחד מהם ההכנסה נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע במשק, או שסך ההכנסה מהם עולה על הכנסה המירבית לתשלום דמי ביטוח לאומי.
מצ"ב קישור לאתר של ביטוח לאומי בו מוסבר כיצד לבצע את התיאום. ניתן לפנות למשרדינו לקבלת עזרה בביצוע התיאום.

ב. עיקול כלי רכב בגין חובות ביטוח לאומי

החל מיום 1/1/2017 נקבע כי יש לביטוח לאומי סמכות לעקל רכבי חייבים המצויים ברשות הרבים, מכוח פקודת המסים )גבייה(. על פי התיקון הוסמך המוסד לתפוס את רכב החייב, אף אם הוא חונה ברשות הרבים, וזאת בכפוף למספר תנאים.

9. צו סיווג מבוטחים

עמותות המעסיקות מרצים עצמאיים בתנאים מסויימים צריכים לנכות משכרם ביטוח לאומי. להלן קישור לפרוט הצו באתר משרדנו.

10. צו הרחבה פנסיוני

על פי צו הרחבה פנסיוני, עובד זכאי להפרשות פנסיוניות בתום 6 חודשים מיום תחילת עבודתו. עובד שיתקבל לעבודה כשהוא מבוטח בביטוח פנסיוני כלשהו, יהיה זכאי לביצוע ההפרשות החל מהיום הראשון לעבודתו, כאשר, ההפרשות יבוצעו לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס – המועד המוקדם מביניהם, רטרואקטיבית ליום תחילת עבודתו אצל המעסיק. הסכומים להפרשות בגין פנסיית חובה לשנת 2017 הינם 18.5%: הפרשות מעביד לגמל 6.5%, הפרשות עובד 6% והפרשות מעביד לפיצויים 6%.

11. חובת דיווח מקוון לקופות הגמל

בחודש ינואר 2016 נכנסו לתוקפן תקנות הנוגעות לתשלומי מעסיקים לקופות הגמל (בכלל זה: ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה, קופות גמל לתגמולים וקרנות השתלמות). עיקרן של התקנות הוא בהסדרת העברת הנתונים וההנחיות מהמעסיקים למנהלי קופות הגמל, הן בנוגע לתשלומים לקופות הגמל והן בנוגע למידע אודות המבוטחים והעמיתים. התקנות מחייבות את העברת דיווח הנתונים במבנה אחיד לכלל המעסיקים, וכן מחייבות היזון חוזר (משוב) ממנהלי הקופות אל המעסיק בנוגע לקבלת הנתונים. החיוב לדיווח מקוון יתבצע בתאריכים הבאים:

1. החל מפברואר 2016 כל מעסיק של מעל ל-100 עובדים חויב לדווח על הפקדות לחיסכון פנסיוני באמצעים דיגיטליים בלבד ובקובץ דיווח אחיד, שנקבע על ידי משרד האוצר.
2. לגבי מעסיקים של לפחות חמישים עובדים אך לא יותר ממאה עובדים נכנסו התקנות לתוקף ביום 1 בפברואר 2017
3. לגבי מעסיקים של 21 – 49 עובדים ייכנסו התקנות לתוקף ביום 1 בפברואר 2018.
4. לגבי מעסיקים של עד 20 עובדים ייכנסו התקנות לתוקף החל מ- 1 בפברואר 2019.

בנוסף, התקנות מחייבות את כל הגופים המוסדיים למתן היזון חוזר ביחס לכל דיווח המועבר על ידי מעסיק ובו התייחסות לאופן קליטת הכספים במערכות המידע של הגופים. היזון חוזר כאמור מאפשר למעסיק לערוך בקרה על אופן הטיפול של הגוף המוסדי בכספי שהפקיד בעבור החיסכון הפנסיוני של עובדיו.

מעסיקים שעליהם לא חלה החובה כלל

החובה למסור פרטים במועד הפקדת תשלומים לקופת גמל, לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות לא חלה על המעסיקים שלגביהם מתקיימים כל התנאים הבאים:
1. מי שמעסיק 5 עובדים ומטה.
2. המעסיק מסר לחברה המנהלת (קופת הגמל ) פעם אחת את פרטי העובד, פרטי המעסיק, פרטי הקופה, והם לא שונו.
3. סכום ההפקדה לעובד זהה לסכום שהופקד במועד הדיווח הראשוני.
4. המעסיק נתן לחברה המנהלת הוראה לגביית כספים בכרטיס אשראי או הרשאה לחיוב חשבון.
5. החברה המנהלת אישרה למעסיק לא לדווח במועד ההפקדה.

12. אש"ל לעובדים

ארוחות לעובדים נחשבות כטובות הנאה המתקבלות מהמעביד. בתור שכאלה, יש לראותן בבחינת הכנסת עבודה אצל העובדים, ולזקוף את שוויין במלואו להכנסת העובדים, לפי סעיף 2(2) לפקודה.

13. מתנות לעובדים ללקוחות וספקים

תקנות מס הכנסה מאפשרות ניכוי הוצאות בגין מתנות, אשר ניתנו במסגרת העיסוק ולשם ייצור הכנסות בסך של 210 ש"ח לשנה בשנת המס 2017 . דוגמאות למתנות מוכרות הן: מתנה לאירועים אישיים של עובדים, מתנות לספקים ולקוחות . שי לחג אינו נכלל בהגדרה זו ויש לזקוף שווי טובת הנאה לעובדים בגינו. מומלץ לשמור תיעוד של שמות העובדים הספקים והלקוחות שקיבלו מתנות בשנת המס.

14. הגדלת שכר המינימום

החל ממשכורת ינואר 2017 –גדל שכר המינימום לחודש למשרה מלאה לסכום של 5,000 ₪. החל ממשכורת דצמבר 2017 – גדל שכר המינימום לחודש למשרה מלאה לסכום של 5,300 ₪ .

15. פטור מניכוי מע"מ במקור לשירות שניתן לעוסק, מלכ"ר או מוסד כספי בידי בעלי מקצוע המוזכרים בתקנה 6א' לתקנות מע"מ שהם עוסקים פטורים

תקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף קובעת כי כאשר עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי מקבל שירות מרשימת השירותים המנויים בתקנה (בעיקר בעלי מקצוע חופשי, אמנים ומרצים) ממי שעיקר הכנסתו ממשכורת, גמלה או קצבה, החבות במע"מ עוברת למקבל השירות. כאשר מקבל שירות הוא עוסק מורשה, הוא מוציא חשבונית מס עצמית ומדווח למע"מ כהכנסה והוצאה ואין תשלום מע"מ בפועל. כאשר מקבל השירות הוא מלכ"ר או מוסד כספי הוא אינו רשאי לקזז את המע"מ ולכן חל תשלום מע"מ בפועל. בשנת 2017 פורסמה החלטת רשות המיסים , לפיה בשירות שניתן לעוסק, מלכ"ר או מוסד כספי על ידי בעלי המקצוע המוזכרים בתקנה 6א ועיקר הכנסתם ממשכורת או מקצבה והם רשומים במע"מ כ"עוסק פטור" – אין צורך לנכות מע"מ במקור. 

16. עודפים הצבורים בקופות מרכזיות לפיצויים ייחשבו כהכנסה חייבת בידי המעסיק החל מיום 1/1/2018, גם אם לא נמשכו על ידו

בחוזר מס' 4/2017 שפרסמה רשות המיסים במהלך שנת 2017, נקבע כי עודפים בקופות מרכזיות לפיצויים ייחשבו כהכנסות חייבות של המעסיק החל משנת 2018 ואילך. מהם "עודפים" שעליהם יחויב המעסיק במס?
"עודפים" הם הכספים שנמצאים בקופות המרכזיות לפיצויים, מעבר לסכומים הבאים:
1. סיכום הסכומים השנויים במחלוקת עם העובדים במקרה של תביעה משפטית כנגד המעסיק והשארת סכום בקופה המרכזית לכיסוי התחייבויות אלה.
2. חישוב ההתחייבות לפיצויים עבור העובדים אשר תחילת העסקתם הייתה לפני תום שנת המס 2007 בניכוי הסכומים שעומדים לרשותם בקופות האישיות.
3. על הסכומים שלעיל מוסיפים 10% ליתר ביטחון.
כל מה שנצבר בקופות המרכזיות מעבר ל- 3 הסכומים שפורטו לעיל נחשב ל"עודף".
על ה"עודפים" יחולו ההוראות הבאות:
סכום העודף בקופה המרכזית יועבר למעסיק כדי לממן את ההפקדות השוטפות עבור העובדים, ללא חיוב מס אצל המעסיק. במידה ולא ינוצל העודף בקופה המרכזית לטובת ההפקדות השוטפות כאמור, לא תותר הוצאה לתשלום מרכיב פיצויים עבור כלל עובדי המעסיק, וזאת עד לגובה העודף שלא נוצל כאמור. (בדיקת קיום עודף בקופה מרכזית ושימוש בו יעשה אחת לשנה עד לתאריך 31 במרץ של השנה העוקבת)

 

פרק ד' מחשוב

תחילת שנה היא זמן מתאים להטמעת שינויים במערכת. בין היתר בצורת גביית הכספים והתשלומים לספקים. כיוםניתן לבצע את רב הפעילות הכספית באופן ממוחשב. לפרטים בנושא לחץ כאן

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ ו/או תחליף לקבלת ייעוץ ו/או חוות דעת ו/או המלצה. המידע דלעיל הינו מידע חלקי וכללי בלבד, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד

Back to Top