פרטים
הדפסה

סוגיות ונהלים למעסיקים בביטוח לאומי

  

דיווח ותשלום שוטף

על פי החוק חלה על המעסיק חובת דיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בעבור עובדיו. הכנסות העובד, שחייבות בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, הן אותן ההכנסות שחייבות במס הכנסה. כלומר שכרו של העובד וכן טובות ההנאה שמשולמות לעובד בין בכסף ובין בשווה כסף. 

לביטוח לאומי שתי תקרות בלבד:

 

 לכידה

 

 

 

אוכלוסיות מיוחדות

 * עובדים שהינם נכים או גמלאים שאינם מקבלים קצבת זקנה מחוייבים בתקרות מופחתות.
 * עובדים המקבלים קצבת זקנה או מי שטרם מלאו לו 18 שנה, משלם המעסיק להם תקרה מופחתת והעובד אינו משלם כלל.

תיאום דמי ביטוח לאומי

מי צריך לעשות תיאום?

* עובד כשכיר במספר מקומות עבודה.
  * מקבל פנסיה מוקדמת העובד גם כשכיר במקום עבודה אחד או יותר (לעניין ניכוי דמי ביטוח - המעסיק נחשב כמעסיק עיקרי ומשלם הפנסיה כמעסיק משני).
* מקבל פנסיה מוקדמת משני מקורות או יותר

מתי יש לבצע תיאום דמי ביטוח?

אם הכנסתך החודשית מהמעסיק העיקרי או ממשלם הפנסיה המוקדמת נמוכה מ- 60% מהשכר הממוצע - 6,164 ש"ח (החל ב- 01.01.2019).
אם הכנסתך החודשית מכל המעסיקים או ממשלמי הפנסיה המוקדמת גבוהה ממקסימום ההכנסה (ההכנסה המרבית) לתשלום דמי ביטוח - 43,890 ש"ח (החל ב- 01.01.2019).

איך מפיקים את האישור?

• באמצעות האתר
• באמצעות טופס הצהרת עובד למעסיק משני
את הטופס עליך למסור למעסיק המשני או למשלם הפנסיה המוקדמת מיום תחילת העבודה/קבלת הפנסיה המוקדמת או בתחילת כל שנת מס.

 

חופשה ללא תשלום

הגדרה

עובד שכיר בחופשה ללא תשלום הוא מי שנמצא בחופשה ללא תשלום באישור המעסיק, במשך חודשיים קלנדריים (מה-1 עד ה-31 בחודש) לפחות.

כיצד נרשמים?

עובד שכיר היוצא לחופשה ללא תשלום חייב להודיע על לכך למחלקת ביטוח וגבייה בסניף הקרוב למקום מגוריו או באתר באמצעות טופס דין וחשבון רב שנתי, ולצרף אישור מעסיק על יציאה לחופשה ללא תשלום.

סכום דמי הביטוח ואופן התשלום

חובת תשלום דמי הביטוח עבור מי שנמצא בחופשה ללא תשלום בחודשיים הראשונים חלה על המעסיק. 

החל מהחודש השלישי מי שנמצא בחופשה ללא תשלום ואינו עובד כשכיר ו/או כעצמאי, חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עצמו בשיעור המינימום - 175 ש"ח לחודש.

מילואים

הביטוח הלאומי משלם תגמול מילואים לכל אדם שנקרא לשירות מילואים על-פי חוק שירות ביטחון.

משרתי המילואים הבאים יגישו תביעה לתגמול מילואים באמצעות המעסיק :

  • עובד שכיר בשכר חודשי (כולל עובד חודשי שעבד יום עבודה אחד בלבד אצל מעסיק חדש, ולמחרת יצא לשירות מילואים, וכן עובד חודשי שעובד כמה ימי עבודה בודדים בחודש)
  • עובד שכיר שלא בשכר חודשי, שעבד במקום עבודתו הנוכחי 75 ימים לפחות בתוך 3 החודשים שקדמו לתחילת השירות במילואים.    בכלל 75 הימים האלה יובאו במניין גם שבתות וחגים, ימי חופשה, בין בשכר  ובין שלא בשכר, ימי היעדרות בשל תאונה או מחלה וימי היעדרות עקב אבל במשפחה.

 

מי שלא עומד בתנאים לעיל יגיש באופן עצמאי תביעה אישית לסניפי הביטוח הלאומי, בצירוף האישור הצבאי (3010)

המוסד לביטוח לאומי מחזיר למעסיקים את תגמולי המילואים ששילמו לעובדיהם כחוק. כדי לקבל את החזר התגמולים, על המעסיק להגיש תביעה על גבי טופס תביעת מעסיק להחזרת תגמולי מילואים בסניף המוסד לביטוח לאומי שבו מתנהל חשבון דמי הביטוח שלו. המוסד לביטוח לאומי יחשב את התגמול על–פי השכר שדווח בתביעה ויוסיף עליו את תוספות היוקר על–פי החוק. ניתן לתבוע מילואים של עובדים עד שבע שנים אחורה.

דין תגמול המגיע לעובד ממעסיקו כדין שכר עבודה, ועל המעסיק לשלמו במועד תשלום השכר הרגיל. זכותו של העובד להגיש תובענה לפי חוק הגנת השכר נגד מעסיק המסרב לשלם את התגמול או מעכבו.

על המעסיק לשלוח את התביעה לביטוח הלאומי מוקדם ככול האפשר ולדווח על תקופת השירות, כפי שמופיע בטופס הצבאי, ללא פיצול תקופת השירות.

כמו כן, נקבע כי לאחר העברת התגמול לידי המעביד, המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול בגובה ההפרש בין התגמול שהועבר ע"י המוסד לבין השכר ששולם לעובד על חשבון התגמול (יתרת התגמול). דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו משולם שכרו של העובד בחודש שבו הועבר התגמול למעסיק.

בחישוב הפרש השכר יש להשלים התגמול בעד הימים בהם לא היה הפסד שכר עקב המילואים, ולשלם את מלוא התגמול בעד ימי המנוחה של העובד בהם לא הפסיד שכר עקב שירותו במילואים. כגון: ימים שבהם אינו עובד, שירות מילואים לאחר שעות העבודה, חגים וכד'.

כמו כן יש לחשב גם את התשלומים שאינם תלויים במספר ימי עבודה בפועל בין אם עבד ובין אם נעדר מעבודתו כגון: הבראה, אחזקת רכב וכד

 אופן חישוב המקדמה ששולמה בגין ימי המילואים:

 תגמול יומי = הכנסה ברבע השנה שקדם לחודש השירות חלקי 90

 סך המקדמה ששולמה ע"ח ימי המילואים = תגמול יומי X מס' ימי שירות מילואים

הפרש תגמול = סך המקדמה ששולמה – סך התגמול ששולם למעביד חישוב זה נכון לכל עובד שכיר גם אם עבד ימים בודדים בחודש. 

דמי לידה

דמי לידה משולמים לאישה עובדת שיצאה לתקופת לידה והורות. דמי הלידה נועדו לפצות את היולדת על אובדן  הכנסתה בתקופה שאינה עובדת לרגל ההיריון והלידה. 

גם אב יכול להחליף את בת זוגו בחלק מתקופת הלידה וההורות, ולקבל דמי לידה.

על מנת לתבוע דמי לידה העובדת השכירה מבקשת מהמעסיק למלא את החלק בטופס התביעה המיועד למעסיק.

העובדת תוכל להגיש תביעה לתשלום הפרשים לקצבת תדמי לידה במידה ולאחר תשלום הקצבה מהביטוח הלאומי, שילם המעסיק תשלום נוסף (כגון דמי הבראה, ביגוד, בונוס), במהלך 11 החודשים מיום הזכאות הראשון לתשלום הקצבה, המתייחס גם לתקופה שלפיה חושבה הקצבה, וסכום התשלום הנוסף עולה על רבע משכר המינימום.

הגשת תביעה לתשלום ההפרשים מתבצעת ע"י טופס תביעה להפרשים בצירוף פיעוט שכר מהמעסיק הכולל את התשלום הנוסף או ההפרשים ששולמו.

תקופת חופשת הלידה לפי חוק עבודת נשים ולפי חוק הביטוח הלאומי אינן חופפות. על פי חוק עבודת נשים עובדות שעבדו לפחות שנה רצופה אצל המעסיק או באותו מקום עבודה זכאיות לחופשת לידה של 26 שבועות מתוכן רק 15 בתשלום.

ולכן, עובדת שממשיכה את חופשת הלידה שלה לאחר 15 שבועות, הופכת להיות בהגדרה לעובדת בחל"ת, יש לדווח עליה במשך חודשיים לביטוח לאומי לפי המוסבר לעיל.

 דמי אבטלה

הביטוח הלאומי דואג להבטיח למובטל אמצעי מחיה בתקופת האבטלה עד שיעלה בידו להיקלט בעבודה. דמי האבטלה משולמים למי שהיה עובד שכי והוא רשום בשירות התעסוקה כמחוסר עבודה, ומתייצב בו לדרוש עבודה. 
יש לפנות לשירות התעסוקה מיד עם הפסקת העבודה, ולהתייצב במועדים קבועים כפי שייקבעו על ידו. שירות התעסוקה מעביר לביטוח הלאומי מדי חודש את הנתונים על מספר ימי האבטלה שנרשמו, ועל סמך נתונים אלה משלם הביטוח הלאומי את דמי האבטלה. 

איזה מסמכים עליך להגיש לביטוח הלאומי?

  1. תביעה לדמי אבטלה
  2. פירוט שכר - אישור מהמעסיק על תקופת העסקה ועל השכר או תלושי שכר של 12 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים שקדמו להתייצבות הראשונה בשירות התעסוקה. חובה לצרףתלושי שכר של 6 חודשי העבודה האחרונים, כולל תלוש שכר של חודש העבודה האחרון.
    עובד שעבד אצל שני מעסיקים או יותר צריך לצרף תלושי שכר מכל המעסיקים, גם אם הוא ממשיך לעבוד אצל אחד או יותר מהם.
  3. אישור מהמעסיק המציין את סיבת הפסקת העבודה ותאריך הפסקת העבודה, עם חתימה וחותמת של המעסיק. עובד שהתפטר מהעבודה ויש הצדקה להתפטרות, יש להמציא את האישורים המתאימים.

פגיעה בעבודה

דמי פגיעה הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה (מתאונת עבודה או ממחלת מקצוע), ובתנאי  שאינו מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה (הכול על פי אישור רפואי).

על מנת להבטיח טיפול מהיר בתביעות לדמי פגיעה של עובדיכם שנפגעו בפגיעה בעבודה, עליכם להעביר למוסד לביטוח הלאומי את התביעות בהקדם, וכן את התעודות הרפואיות מיד עם קבלתן, מבלי להמתין לגמר הטיפול הרפואי

  1. טופס תביעה –טופס התביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בל / 122 ,
  2. כתב ויתור סודיות רפואית (וס"ר) שצמוד לטופס התביעה
  3. טופס מתן טיפול רפואי לנפגע עבודה בל/250 .

השתתפות המעסיק

''היה הנפגע עובד, המעסיק יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה".

 דהיינו – שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי נפגע עבודה לדמי פגיעה, יחולו על חשבון המעסיק.

בפועל המעסיק לא משלם לעובד כלל בתקופת הפגיעה בעבודה, אלא ממהר להגיש תביעה לביטוח לאומי. ביטוח לאומי משלם את הגמלה לעובד ובמקביל מוציא דרישת שיפוי מהמעסיק על 12 ימי התשלום הראשונים.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ ו/או תחליף לקבלת ייעוץ ו/או חוות דעת ו/או המלצה. המידע דלעיל הינו מידע חלקי וכללי בלבד, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד

Back to Top