מיסוי טובת הנאה בגין שימוש ברכב

בעסקים רבים נהוג לתת לעובד רכב לשימושו, כאשר המעסיק משלם את הוצאות הרכב.

מכיוון שבדרך כלל העובד לוקח את הרכב לביתו בסיום העבודה ומשתמש בו גם לשימושו הפרטי, ולא רק לצורך העבודה, נקבע בחוק כי יש לזקוף לעובד במשכורתו "שווי שימוש ברכב" המהווה הכנסה רעיונית בגין חלק השימוש הפרטי. מס הכנסה רואה בחלק השימוש הפרטי כהטבה שניתנת מאת המעסיק לעובדו ולכן יש להוסיף הכנסה רעיונית למשכורת העובד בגובה הטבה זו ועל העובד לשלם עליה מיסים.

הדרך לחישוב שווי השימוש ברכב נקבעה בתקנות מס הכנסה ( שווי השימוש ברכב) התשמ"ז 1987. ע"פ תקנות אלה, נקבע שווי השימוש של הרכב לפי סוג הרכב, קוד תוצר וקוד דגם של הרכב. יוצא מכך שגובה ההטבה הנזקפת במשכורת לא תלוי כלל במידת השימוש הפרטי הנעשה ברכב ולכן הוא לא משקף באמת את גובה ההכנסה הרעיונית שצריך לזקוף לעובד. בשנים האחרונות גברה המודעות בציבור לעיוות הנ"ל והוצעו ע"י מומחי מס רעיונות שונים לתיקונו, כגון: התקנת יומן רכב ממוחשב שימדוד במדויק את מספר הקילומטרים בכל נסיעה וכך ניתן יהיה לחשב את החלק הפרטי בצורה מדוייקת ולא שרירותית. הצעות אלה אמנם עוזרות לחשב מס אמת על גובה השימוש הפרטי, אבל מכיוון שהן לא עוגנו בחוק , הן לא מקובלות על רשות המיסים. לאחרונה, הוציאה רשות המיסים הנחיה לפיה יש לחשב את שווי השימוש ברכב אך ורק לפי התקנות ולא לפי יומני רכב למיניהם. נישום שבכל זאת ישתמש ביומן רכב, יידרש לדון על כך בביקורת ניכויים וכנראה גם יגיע לבית המשפט.

מצ"ב הנחיית רשות המיסים לעיונכם.

הנחיות רשות המיסים לגבי רכב מאגר

"רכב מאגר" - הוא רכב שהשימוש בו הוא לפעילויות שוטפות של המעביד ואינו מוקצה לעובד כלשהוא. הרכב נשאר במשרדי המעסיק ואינו נלקח לבית העובד. לגבי רכב זה אין צורך לזקוף שווי שימוש ברכב ובלבד שניתן להוכיח שהרכב הוא אכן "רכב מאגר" . רשות המיסים הוציאה בשנת 2014 הנחיה ,בה נקבעו כללים בדבר זקיפת שווי שימוש ברכב לגבי רכב מאגר שבאופן כללי משמש רק את המעביד, אך לעיתים רחוקות נלקח ע"י העובד לביתו. בהנחיה נקבעו כללים ברורים לגבי מספר הפעמים בהן רשאי העובד לקחת את הרכב לביתו ללא זקיפה ולגבי מספר הפעמים בהן רשאי העובד לקחת את הרכב לביתו ואז תבוצע זקיפת שווי טובת הנאה יחסית בשכרו בהתאם למספר הימים בהם השתמש העובד ברכב לצרכיו הפרטיים.

מצ"ב הנחיית רשות המיסים לעניין זה.